#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה א:א. מה הטעם לחומרת הרמ""א שלא ללוש במי פירות כלל . ומה הדין בקיטוף לפני אפייה .<br>ב. מ""פ עם מים ממהרים להחמיץ האם הוי חמץ גמור. עבר ולש במ""פ עם מים מה דינו פרט . נפלו מ""פ לתוך קמח ונתיבשו האם מותר ללוש עם מים .<br>ג. באיזה אופן מתבטל כח המים לענין שאינו יכול להחמיץ ."	"תשובה א:א. הטעמים למנהג שלא ללוש כלל במ""פ. א. שחוששים לכתחלה לשיטות דס""ל דמ""פ לבד נמי מחמיצים . ב. שחוששים שמא נתערב בהם מעט מים דכה""ג לכו""ע מחמיצים. בקיטוף לפני אפיה נוהגים ג""כ איסור אע""פ שהוא דבר מועט . ) ובקיטוף במ""פ עם מעט מים הוא פלוגתא בברייתא וקי""ל כחכמים שאסור ( .<br>ב. מ""פ עם מים דעת ר""ת ועוד דאינו אלא חמץ נוקשה ודעת הרמב""ם ועוד דהוי חמץ גמור . וכתב הפמ""ג דדוקא במעט מים אבל בהרבה מים הוי לכו""ע חמץ גמור . עבר ולש במ""פ עם מים לשו""ע יאפה מיד. ואם שהה מעט פחות משיעור מיל יש לאסור באכילה ולא בהנאה או שהייה לאחר הפסח . ודעת א""ר להתיר בהפסד מרובה ובלא ניכר סימני חימוץ. ומ""ב סומך עליו להקל בנעשה בשוגג דומיא דלישה בפושרין בסימן תנ""ה . נפלו לקמח ונתיבשו נחלקו האחרונים י""א שאח""כ עם המים הלישה יתעוררו כח המ""פ וי""א דלא ובשעת הדחק יש להקל דבלא""ה להרמב""ם ורי""ף מ""פ עם מים לא מחמיצים יותר מבל עיסה ובנתיבשו יש להקל . <br>ג. מים המעורב ביין בעודו תירוש ואח""כ תוסס נהפך המים ליין ואין בכוחו להחמיץ . משא""כ מעט מים המתערבים במי פירות או יין אינם מתבטלים וממהרים להחמיץ . וביין צמוקים איכא פלוגתא אם דינו כיין, ודוקא בהרבה צמוקים , ובעל נפש יחמיר שלא לאכול ומותר למ כור או להשהות . ובאה""ל הביא שיטות דס""ל דמעט מים במ""פ מתבטלים ורק באופן שנפלו בשעת לישה מיד מחמיצים. ולמעשה אם כבר נתערב סומך הבאה""ל על שיטות הנ""ל אם שומר מחימוץ כמו בעיסה עם מים דבלא""ה שיטת הרמב""ם והרי""ף שמותר לערב מים עם יין וללוש ועכ""פ כאן שכבר נתערב מעט מים וכבר התבטל יש לסמוך עליהם
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	שאלה ב: א. מה דין הדבש או היין שנמצא בתוכם חיטה שנתרככה ונתבקעה ומדוע . האם הדין שונה בנמצאת במי דבש או בתוך שומן שחומם בקדרה . <br>ב. התיך שומן עם מים ונתיבשו המים ונפלה חטה לתוכה האם מחמיצה . <br>ג. מצא חיטה בתוך מלח ים מה דין המלח קודם הפסח , אחר חצות , בתוך הפסח .	"תשובה ב:א. חטה בקועה ורכה שנתבשלה בדבש או יין אינה אוסרת דהוי מ""פ דלא מחמיצים ובלבד שלא נתערב בהם מים . ) ולכמה שיטות הנ""ל אם נתערב המעט מים קודם נפילת החטה שרי שכבר נתבטלו המים במ""פ . באה""ל (.<br>ובנמצאת במי דבש יש ספק אם יש לדמות מי דבש ליין צמוקים שע""י התסיסה נהפכו המים ליין ויש מאחרונים שהעתיקו להקל ויש שהעתיקו להחמיר. ויש להחמיר בשתיה ולהקל בשהייה או מכירה לגוי וכן יש להקל כשלא היה מבושל או כבוש וכן בספק כבוש כשלא נתבקעה אפילו נתרככה . ) דהוי ס""ס באיסור משהו ספק לא כבוש וםפק לא החמיצה ועוד דלב""מ חטה המי דבש או ביין צמוקים הוי נטל""פ ( .<br>ב. שומן מחומם דינו כמ""פ ושרי כנ""ל אם לא נתערב מים אחר ההיתוך ומים שהיה בו קודם ההיתוך אין לחוש שכבר נשרפו וכלו בבישול יפה .<br>ג. מלח ים שדינו כמים שנמצא בתוכו חטה , אם יבשה שלא נתרככה , המלח מותר אפילו בפסח . ואם נתרככה , בנמצאת קודם הפסח בטל בס' ובעי עכ""פ כדי נטילה סביב , הגר""ז וכן נוטה שעה""צ . וכן אם הוא בער""פ אחר חצות כנ""ל . ובנמצאת בפסח לכתחלה נוטל כדי נטילה ומשהה לאחר הפסח . ובדיעבד שהשתמשו בו אין לאסור המאכל אבל הכדי נטילה אוסר. ולכתחלה יש לבדוק אפילו במלח מן הקרקע לחוש לד""מ שסובר דכל מלח הוי תולדות מים .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ג: א . חריכת שבולים ביחד האם מותר לכו""ע ומדוע . הטעמים והנפ""מ ביניהם .<br>ב. קמח קלוי האם מותר בבישול לענין לכתחלה ולענין בדיעבד .<br>ג. מה דין החרדל עם מים שנתנו בהם קמח ומדוע . יין שנתנו בו חרדל מה דינו ."	"תשובה ג:א. חריכת שבולים ביחד מותר לכו""ע . והטעם דאין לחוש שיצאו מים מזה לזה דהוי מילתא דלא שכיחא ואף אם יצא הוי מ""פ דאינו מחמיץ כלל מעיקר הדין מג""א בשם תו""ס . ועוד דאפשר דחומרת מי פירות אינו אלא לערב בידים ולא כשנתערב ממלא ט""ז . הנפ""מ בין הטעמים למלאת כד עם שבולים ולקלותן בתנור דלטעם דאין לחוש וכו' בכלי יש לחוש כמש""כ רש""י ולהט""ז הא נמי שרי . <br>ב.קמח קלוי לא יבשלו שמא לא נקלה יפה והרמב""ם מתיר שחום התנור שולט יפה . ובדיעבד כמה אחרונים הסכימו להקל להתיר בהנאה ושהייה אבל בחטים קלויים המאכל אסור בהנאה ובשהיה דהוי ספק דאורייתא .<br>ג. חרדל עם מים שנתנו בו קמח יאכל מיד משום שחוזק החרדל אינו מניחו להחמיץ מהר. יין שנתנו בו חרדל להעמידו שלא יתקלקל מותר להשהותו ואסור לאוכלו לרמ""א שאוסר קטניות אבל אם נפל לתבשיל אינו אוסר .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ד:א. מה הן השלש עצות שכתב הבאה""ל בשם הרמב""ם להיתר שריית המורסן לתרנגולין ולא יבא לידי חימוץ ומה דעת השו""ע בזה .<br>ב. שפשפו אווז לח במורסן מה דין האווז בתוך הפסח ולאחר הפסח ומה הטעם . <br>ג. האם מועיל הפשטת העור של האווז .<br>ד. רוק וזיעת אדם האם מחמיצין ."	"תשובה ד:א. הרמב""ם התיר להשרות מורסן לתרנגולין ובלבד א. שיאכלו מיד ויראה שלא ישהה המורסן שיעור מיל . ב. כל זמן שהתרנגולים מנקרים בו אינו מחמיץ . ג. כל זמן שמהפך בו אינו מחמיץ. השו""ע אוסר להשרות ומשמע בכל הני גווני משום דהעיטור אוסר דבפחות משיעור מיל אסור לכתחלה ומשום דהריטב""א כתב דניקור אינו מ ונע חימוץ ולא דמי לגשמים דדוקא טיף נגד טיף וגם דהתם רק בדיעבד ובמהפך בו נמי אף דאין ראיה דלא מהני מ""מ נהגו להחמיר .<br>ב. אווז לח אפילו שאינו חם וגם לא נתרכך ע""י בישול וצלייה , ששפשפו אותו במורסן , יש מי שאומר שהאווז אסור משום שיש בעורו נקבים ונשאר שם המורסן ולא מועיל לזה הדחה משום חומרא דחמץ . גם לא מועיל לזה הפשטת העור משום שנכנס דרך העור בעומק הבשר . ויש להחמיר אף בהפסד מרובה שעה""צ . ואם שפשפו בו בער""פ אחר חצות דאינו אוסר במשהו מותר ע""י שפשוף והדחה ובלבד שיאכלנו קודם פסח דבפסח חוזר וניעור ויש מקילין בכה""ג אף לאוכלו בפסח במקום הפמ""ר.<br>ג. הרוק מחמיץ תס""ו . זיעת אדם אינו מחמיץ מ""ב תס""ה ז' ורמ""א לקמן תס""ו .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ה:א. שק קמח שנתלחלח מזיעת החומה מה דין הקמח ומה הטעם . <br>ב. האם מועילה תקנת ריקוד להנ""ל ומדוע. <br>ג. נפל מים על שק קמח מה תקנתו. פרט .<br> באיזה אופן סמכינן להקל . באיזה אופן אין להקל בזה . מה מסקנת המ""ב בזה ."	"תשובה ה:<br>א.זיעת החומה בין הנוצרת מחמת מיעוט האויר ובין מחמת הלחות הספוגה בלבנים שלא התיבשו לגמרי בשעת עשייתן או מעץ שיש בו לחות , אין דינה כמים לענין חימוץ כדמצינו לענין הכשר טומאה דלא חשובה כמים להכשיר, ולכן שק המונח על החומה מותר . ומ""מ לא עדיפה ממי פירות ועם מים ממהרים להחמיץ וכו' ויש אוסרים דס""ל שאין ללמוד חימוץ מהכשר טומאה דבכל שהוא רטיבות יש בו כח להחמיץ . וי""א הטעם משום המים הספוגים בה וכן בכותל מעץ שמן הסתם ספגו מים מהגשמים הנוטפים או כשקצצו אותם ומחיץ הקמח שבשק . ולטעם זה בחומר שאינו סופג כאבנים או מתכת וזכוכית אין לאסור יותר ממי פירות . לדינא העיקר כדעה א' ויש להחמיר לכתחלה שלא ללוש עמו ויכול להשהותו . ומ""ב מתיר ללוש בו עם מים ע""י הרקדה , אע""ג דלא מהני הרקדה למים שנפל לקמח . דבחשש איסור משהו יש לסמוך על דעה א' . ואף דהוי מיהא כמ""פ ועם מים ממהר וכו' ובפירורים לא סמכינן אהרקדה , הכא יש לצרף שיטת הרמב""ם ורי""ף דשרי ללוש במ""פ כשאר עיסה במים . וכן לצרף השיטות דמ""פ שהתיבשו בקמח אין מתעורר כחם וכ""ש במשהו .ודלא כחו""י ומהיות טוב יאפה קודם פסח וישמור כמ""פ עם מים . <br>ב. נפל מים על קמח ועדיין לח , יאחוז במקום המלוחלח בידו וירוקן שאק הקמח מהשק ונכון לרקד ואם מקום המלוחלח הוא למעלה יש מי שמצריך מדינא הרקדה דא""א לדעת עד איפה המים חדרו ובקודם פסח אפשר דאין להחמיר בדיעבד אם לא ריקד . ואם א""א לרוקן כנ""ל מותר בהרקדת כל הקמח ) הכרעת השו""ע כהרוקח ומרדכי בלח ודלא כהרא""ש ( . ואם התיבש לא מקילים ע""י הרקדה שמתפרך ומתערב ואסור באכילה וירקדנו וישהנו לאחר הפסח . ואף שמתבטל בס' קודם הפסח אמרינן דחוזר וניעור דפירורים אין דינם כקמח ולא הוו כלח בלח ואף אם כבר נאפה הדין כן . והפר""ח סובר דכה""ג נמי דין לח בלח הוו כקמח בקמח ואין חוזר וניעור ועכ""פ מותר לאפות וכ""ד הרבה אחרונים שע""י האפיה נעשה גוש אחד ואחו""נ . ובמקום הפסד יש לסמוך ע""י שיאכל חלק מהקמח קודם הפסח ונתלה החמץ במה שאכל . ולכזית מצה יקח אחרות דעכ""פ אין זה שימור כהוגן . ואם נתיבש בפסח ) או שמרקידו בפסח באה""ל ( אסור להשהותו . ודעת הט""ז דתיקון הראשון לרוקן השק וכו' מהני אפילו בנתיבש הלחלוחית , ובנתיבש בתוך הפסח הח""א מקיל רק לעני או בהפסד גדול .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ו:א. שק שנתלחלח מדבר שהוא ספק מי פירות מה דינו ומדוע .<br>ב. סקירה כללית וסיכום עפ""י הנלמד כולל מסימן תס""ז : איזה דברים ידועים כאינם באים לידי חימוץ ) ודאי או ספק ( ואיזה באים לידי חימוץ . ואלו פעולות מונעות מציאות החימוץ . ) בשאלה זו ניתן לעיין בספר לצורך השלמה על מה שזכור בע""פ ונא לציין ההשלמה . ניתן להוסיף אח""כ מסימן תס""ז ("	"תשובה ו.א. שק שנתלחלח מדבר שהוא ספק מ""פ מותר ע""י הרקדה ואפילו נתיבש בתוך הפסח מטעם ס""ס שמא הוא ממ""פ ושמא לא נתערב כלום בקמח מהלחלוחית שנתיבש . ואם יש לו אפשרות בקל לקמח אחר אין כדאי לסמוך על ס""ס וישמור אותו לאחר הפסח . ודעת מקו""ח שאין להתיר רק למי שמותר להם ללוש במ""פ דלמי שאסור לא שייך ס""ס הנ""ל וכן עם מים ממהר להחמיץ . ) ואף דשייך הכא צירוף השיטות שכתב שעה""צ לעיל לגבי היתר הרקדה בלחות מהחומה אפשר דהכא יש לחוש יותר דשמא נתלחלח ממים גמורים . ומ""מ לאפות קודם פסח פשוט דיש להתיר ע""י הרקדה דאפילו במים הרבה מתירים שעה""צ .) ב.סיכום דברים שאינם מחמיצים ודברים המונעים חימוץ:<br>-מי פירות . דם . חלב . חלב ושומן לחות היוצאת מהחטה בחריכה ודינם כמ""פ . <br>-זיעת אדם, אינו מחמיץ כלל ויש אחרונים דס""ל דדינם כמ""פ .<br>-זיעת בהמה, עיקר הדין דאינו מחמיץ כלל אבל בחו""י מסתפק שמא מחמיץ כמ""פ עם מים שעה""צ תנ""ג סקנ""ו.<br>- צואת אדם או של בע""ח אינו מחמיץ . צואה רכה או מים היוצאים מפי הטבעת י""א דמחמיץ כמ""ר .<br>-מי רגלים דאדם מחמיץ דבהמה מסתימת השו""ע משמע שפסק כהראשונים דס""ל דמחמיץ . והפר""ח והחו""י כתבו כהרמב""ם דדין מ""פ עליהם .<br>-זיעת הכתלים ב' שיטות בסימן תס""ו ושו""ע סתם כמקילים .ויש לחוש לכתחלה מ""ב שם .<br>-יין שיש בו מים ותסס עמו דינו כמ""פ . שו""ע תס""ב ושם במ""ב לגבי יין צמוקים ומי דבש וכן לגבי אם לא תסס עמו אבל נפל לתוכו קודם לישה.<br>-מלח ים מעט עם שמן אין בו כח להחמיץ מ""ב תס""ג ב'. מלח מן הקרקע אינו מחמיץ ולד""מ מחמיץ .שעה""צ תס""ב מב' ועוד בבאה""ל תס""ג.<br>-חרדל בתוך קמח ומים אינו ממהר להחמיץ . ויש לעיין בפחות משיעור מיל אם כו""ע יודו להקל מה""ט אף למחמירים במ""פ עם מים במ""ב תס""ב סק""ח .<br>-החליטה ברותחין מונעת החימוץ בסימן תנ""ד ג'.<br>-נתינת העיסה בצונן מונעת החימוץ בסימן תנ""ז ב'.<br>-העיסוק בעיסה מונע החימוץ בסימן תנ""ט ב'.<br>-ההיפוך בידו במורסן השרוי במים מונע החימוץ מעיקר הדין . פרישה והמנהג להחמיר בבאה""ל סימן תס""ה . <br>-ההתעסקות בחטים בשעת הלתיתה אינו מניח כ""כ להחמיץ ומשו""ה איכא שיטות דלא אסור אלא א""כ נתבקעו במ""ב תס""ז ח'.<br>-הדלף שיורד טיף אחר טיף מונע החימוץ וכל סביביו בסימן תס""ז ו'.<br>-ניקור התרנגולים מונע החימוץ לדעת הרמב""ם וריטב""א חולק. <br>-אחר אפיה אינו מחמיץ. ובחטים או קמח קלוי חוששים שמא לא שלט בהם האור והרמב""ם מתיר בקמח בסימן תס""ד.<br>-חטה שנתעכלה במעי התרנגולת ויצאה יש מחלוקת אם שייך בה עוד חימוץ במ""ב תס""ז סקנ""ט ושם סקפ""ח בשם הגר""א .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסב - תסו		מאגר
